סלמון אטלנטי – חשיפה מובנית לגלי חום ימיים ולתנאים ימיים קשים
הסלמון האטלנטי באוסטרליה מגודל בכלובי מים בדרום-מזרח טסמניה, אזור המושפע מאוד מגלי חום ימיים. כך לדוגמה, גל החום הימי בשנת 2015–2016 העלה את טמפרטורות פני המים ב־2.9 °C מעל הממוצע, וגרם לתמותה של יותר מ־1,200 טון דגים. מאז, CSIRO מספקת תחזיות עונתיות לגובה סיכון בגלי חום ימיים, בהתבסס על מודל ACCESS S2.
גורם סיכון נוסף הוא ירידה בחמצן המומס בכלובים ופריחות של אצות רעילות, תוצאה של סטרטיפיקציה בקיץ. בשנת 2023 תועדו אירועים קריטיים בנמל מקווארי בטסמניה, מה שעלול להוביל להגבלות זמניות ברישיונות ייצור.
תגובת הממשל כוללת את תוכנית תעשיית הסלמון של טסמניה לשנת 2023, המחייבת דיווח על סיכוני אקלים, הגבלות על הביומסה וביקורות מדעיות בלתי תלויות. במקביל, תוכנית הרבייה של CSIRO פיתחה סלמון שגדילתו מהירה ב־35% ועמידותו לחום ומחלות עלתה ב־37%. אך למרות המאמצים, חשיפת הענף לגלי חום ימיים נותרת גבוהה, והדבר מגביר את הסיכון לתנודות בהיקף הייבוא לישראל.
חיטה – תנודתיות עונתית וחשש מהתחממות אזורית ממושכת
אוסטרליה מגדלת חיטה בכל מדינות היבשת המרכזיות, אך הרגישות לשינויים בכמות המשקעים ולעומסי חום הולכת וגוברת. ירידה חדה בתנובת החיטה נרשמה בין 2021–2022 ל־2023–2024 (מ־33 מיליון טון ל־25 מיליון), כתוצאה מעונה אחת בלבד של חורף–אביב מתחת לממוצע. התחזיות האקלימיות מצביעות על כך שצפויות יותר עונות "כושלות", במיוחד במערב ובניו סאות' וויילס.
לצד זאת, כל מעלת צלזיוס מעבר לטווח האופטימלי בשלב מילוי הגרעין מקטינה את התנובה בכ־6%. עליית הטמפרטורות הובילה לכך שעונת הפריחה של החיטה מקדימה כיום ב־16 ימים לעומת שנת 1991, והדבר גרם ל–CSIRO להשיק תוכנית לזריעה מוקדמת ויבשה כדי להימנע מנזקי החום.
מדיניות ציבורית תומכת כוללת את אסטרטגיית החוסן הלאומית לשינוי אקלים לשנים 2021–2025, עם השקעות במחקר ופיתוח ממוקדים והקמת מוקדי עמידות אזוריים לבצורת. בנוסף, מערכת התחזיות Wheatcast של CSIRO מספקת לחקלאים התרעה מוקדמת של למעלה מארבעה שבועות, המאפשרת קבלת החלטות מושכלת. עם זאת, יכולת ההתמודדות תלויה בהמשכיות התמיכה הממשלתית, והפסקתה עלולה להגביר את סיכוני האספקה לישראל.
תירס – לחצי אקלים ומזיקים חדשים מאיימים על אספקת תירס להזנה
גידול התירס באוסטרליה מתרכז בעונת הקיץ בעיקר בקווינסלנד ובצפון ניו סאות' וויילס, שם התגברות עומסי החום והיובש מהווים סיכון הולך וגובר. לפי תחזיות רשמיות, עד שנת 2030 צפויה עלייה של 10–20% במספר הימים שבהם הטמפרטורה חורגת מ־35 מעלות צלזיוס באזורי הגידול. חום קיצוני זה עלול להביא לאובדן בתנובה ולעלייה בסיכון לרעלנים כגון אפלאטוקסין – שניהם עלולים לפגוע בזמינות ייצוא התירס להזנה.
במקביל, פלישת עש הצבא הנודד (Spodoptera frugiperda), שהתגלה לראשונה באוסטרליה בשנת 2020, הוסיפה איום ביולוגי חמור. משרד DAFF מונה את התירס כאחד המארחים בעלי הסיכון הגבוה ביותר למזיק זה , אשר עלול לצמצם את היבול ביותר מ־20% אם לא מטופל במהירות.
בתגובה, הופעלה תוכנית ניהול לאומית תחת חוק הבטיחות הביולוגית (biosecurity) מ–2015, הכוללת חובת ניטור בשטח ורישיונות חירום לשימוש בחומרי הדברה סלקטיביים. רשויות החקלאות בקווינסלנד ו NSW פועלות לפיתוח זנים עמידים לחום ולמזיקים. אף שהתוכנית יעילה, היא מצריכה השקעות משמעותיות בקלטים, דבר שעלול להרחיק חקלאים קטנים מהשוק ולהוביל לריכוז הייצור בידי משקים גדולים בלבד – דבר שישפיע על נגישות המוצר לישראל.
אורז – רגישות גבוהה לשינויים בהקצאות מים וחום קיצוני בעונת הפריחה
גידול האורז באוסטרליה מתרכז כמעט כולו באגן מארי–דרלינג שבניו סאות' וויילס, אזור הנתון ללחצי מים מתמשכים. מדיניות המים האזורית, ובעיקר יישום תוכנית אגן מארי–דרלינג, הביאה להשבת 2,106 גיגליטר מים למערכת האקולוגית, כאשר סימולציה של ABARES מצביעה על כך שרכישה נוספת של 225 גיגליטר תצמצם את צריכת המים לגידול אורז ב־8% ואת ערכו הכולל ב־9%. בפועל, הקצאות המים לחקלאים בעלי רישיון כללי נפלו מתחת ל־50% בשש מתוך עשר עונות הגידול האחרונות.
המשמעות היא תנודתיות חריפה בשטחי הגידול: בין יותר מ־80,000 הקטר בשנים גשומות לפחות מ־10,000 הקטר בעונות בצורת. שינויי האקלים מחמירים מגמה זו: עלייה בטמפרטורות, ובעיקר ימים שבהם החום עולה על 35 מעלות צלזיוס במהלך עונת הפריחה, פוגעת בפוריות השיבולים. לפי תחזיות הלשכה למטאורולוגיה, צפויה עלייה של 1.3 מעלות צלזיוס בריברינה עד 2030 בתרחיש פליטות בינוני.
בתגובה, הממשלה הפדרלית השקיעה 13 מיליארד דולר בשיפור תשתיות מים, כולל מענקים לשדרוג מערכות השקיה. במקביל, מגדלי האורז הצליחו להפחית את צריכת המים לטון ב־50% בעשרים השנים האחרונות, בין השאר בזכות זנים חדשים ושיטות השקיה לסירוגין. עם זאת, שיפורים אלה אינם מספקים יציבות מוחלטת, והנטייה ארוכת הטווח מצביעה על ירידה בהיקף הייצוא ועל תנודתיות גדולה באספקה – סיכון ישיר ליבואנים בישראל.
ניתוח סיכונים לפי סחורה ומענה מדיניות
למרות המחלוקות הפוליטיות הפנימיות ייצוא האורז לישראל ממשיך בלי בעיה. האוסטרלים רוצים לבזר את השווקים, הם לא רוצים להיות תלויים רק בסין, חשוב להם שיהיו להם שווקים חלופיים. בהתאם להתפתחויות בבחירות באוסטרליה ובמלחמה בישראל עשוי אפילו להיות תרחיש של ירוק בוהק בו נראה התקדמות להסכם סחר חופשי, וגידול בהיקף הייצוא האוסטרלי לישראל. אין מכשול מהותי בפני הסכם כזה, אך הוא אינו נמצא גבוה בסדר העדיפויות של ממשלת אוסטרליה או של ממשלת ישראל.
יש לשים לב ליוצא דופן בהקשר של ייצוא בעלי חיים למאכל: אוסטרליה כבר הודיעה רשמית לישראל שהיא התחילה לעשות פייזינג אאוט של ייצוא העגלים החיים עד 2025. זה קשור למדיניות הפנים אוסטרלית של צער בעלי חיים ולמחאה הפנימית נגד הפרקטיקה.. ההחלטה לעשות פייז-אאוט לא חלה על בקר, אבל המגמה ברורה.
רמת הסיכון הנצפית
אלה, בנוסף לשימוש בנמלים במדינה, משדרים הרתעה כלפי סין ומאפשרים לארה״ב יכולת להקרין עוצמה במרחב. כמו כן, הממשלה חתמה וקידמה רכש צוללות בהנעה גרעינית שמיוצרות בארה״ב, בריטניה, ובסוף התהליך במספנות אוסטרליות. זו עסקת ענק של שלושים שנה שמראה שאוסטרליה מחוברת בצורה הכי עמוקה למטריה הגרעינית האמריקאית גם תחת ממשלת הלייבור, שניסתה להתקרב לסין באופן מוצהר.
אבל כשבוחנים הצבעות באו״ם רואים שאוסטרליה מתרחקת מהקו האמריקאי. זאת גם את התגובה של אוסטרליה למתקפות של החותים בים האדום. ארה״ב ניסתה לבנות קואליציה של מדינות מערביות נגד החותים ולהגן על נתיבי השייט הבינלאומיים. הגנה זו אמורה להיות אינטרס אסטרטגי עליון של אוסטרליה, שתלויה בחופש השייט. אך אוסטרליה לא נענתה לקריאה לשלוח כח ימי – הם שלחו סך הכל מספר יועצים לתמוך במאמץ.
עלייתו של טראמפ לשלטון בארה״ב צפויה להקשות על ההתקרבות של אוסטרליה לסין: אם הסינים יציעו הסכם סחר משודרג, או להציג יוזמה כלכלית חדשה – לאוסטרלים יהיה הרבה יותר קשה להיענות בגלל הלחץ מצד ארה״ב. אבל דווקא בהקשר של ייצוא על חומרי גלם וחומרי מזון – העלאת המכסים על תוצרת אמריקאית בסין הופכת את התוצרת האוסטרלית ליותר אטרקרטיבית.
אתגרים ביטחוניים-פוליטיים שעשויים להשפיע על הייצוא מהמדינה בכלל
קשה לדמיין תרחיש שאוסטרליה תימצא בסיכון בטחוני שמשפיע על הייצוא שלה. זו מדינה שלמעשה אין לה אויבים. זאת למרות האיום הסיני שמתבטא בצורה עקיפה בלבד - אוסטרליה מוצאת את עצמה מצד אחד חוששת מההשפעה הסינית ומצד שני מנסה לשמור על הסחר עמה.
אוסטרליה תלויה בסין בגלל שתי סיבות מרכזיות: ראשית, אוסטרליה סובלת מיוקר מחיה מאוד גבוה עליו שיכול להחמיר בעקבות שיבושים בייבוא מסין ובייצוא לשם. שנית, האוניברסיטאות באוסטרליה תלויות בשכר הלימוד של עשרות אלפי הסטודנטים מסין שלומדים במדינה. ממשלת אוסטרליה לא יכולה להרשות לעצמה שממשלת סין תחזיר את הסטודנטים הביתה, שכן האוניברסיטאות האוסטרליות עשויות לקרוס. לכן חשוב לממשלה לשמור על הקשר הכלכלי עם סין, ועם כלכלות אחרות של מדינות גדולות ועולות במרחב. מדינות ASEAN חשובות במיוחד לאוסטרליה.
לכן אוסטרליה הייתה רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – לסחור יותר עם סין, ולהנות מהמטריה הבטחונית שמספקת לה ארה״ב, בדומה להרבה מדינות שמתמרנות באותם פרמטרים (גם בישראל מצד אחד חוששים מההשפעה הסינית, רוצים את הסחר איתם, כשהאמריקאים בודקים כמה אנחנו חדירים להשפעה סינית בטכנולוגיה ובטחון מידע). כך, ממשלת הלייבור הרבה יותר פתוחה להרחבת הפעילות הכלכלית עם סין ובה בעת היא מאפשרת ואפילו משקיעה בהגדלת הבסיסים האמריקאים בשטחה, הארכת המסלולים בהם, ובהרחבת היקפי התרגילים המשותפים עם הצבא האמריקאי.
גורם שלישי שעשוי להשפיע על הסחר בין המדינות הוא הניסיון של אוסטרליה לגוון את הייצוא מהמדינה. לפחות שלושים אחוז אם לא יותר מהייצוא האוסטרלי מוכוון לשוק הסיני. הממשלה הקודמת התבטאה בצורה מאוד חריפה נגד סין בתקופת הקורונה. זה גרם לסינים בבת אחת לאסור על ייבוא תוצרת חקלאית מאוסטרליה כך שכמה סקטורים ספציפיים נחסמו, ואלה סקטורים שתלויים בייצוא לסין. מאז שלייבור חזרו לשלטון הממשלה מיתנה את ההתבטאויות והייצוא החקלאי לסין חזר בהדרגתיות. בעקבות המשבר למדו האוסטרלים מצד אחד את עוצמת התלות בסין, ומצד שני את הצורך לפתח שווקים חדשים.
אין יתרון מובנה לשוק הישראלי באותו מהלך גיוון, שוק שהוא קטן ומרוחק, אבל לישראל יש מנופים אחרים שיכולים לסייע בפיתוח הסחר: אוסטרליה נותנת עדיפות למדינות קרובות שיש לה אינטרס אסטרטגי בשימור הקשר איתן, בראש ובראשונה אינדונזיה. באוסטרליה יש קהילה אינדונזית גדולה ואוסטרליה מעוניינת מאוד שאינדונזיה תתחיל תהליך הצטרפות ל-oecd. מאחר שישראל היא חברה בארגון היא יכולה להטיל וטו על ההצטרפות. לפני כמה חודשים ה-oecd היה על סף שיגור ההזמנה הראשונית להתחיל את תהליך ההצטרפות, והאוסטרלים הפעילו עלינו מכבש לחצים אדיר שלא נכשיל את שיגור ההזמנה הזה. ישראל ניהלה דיונים בכל הרמות, עם טיעונים לכאן ולכאן, כשמצד אחד יש כאלה שאומרים – עד שאינדונזיה לא מכירה בישראל ומכוננת יחסים דיפלומטים עם ישראל אסור לוותר על המנוף הזה, מצד שני הייתה גישה שאנחנו צריכים לפתוח את הדלת ולהתחיל את התהליך, כאשר ניתן לחסום אותם בהמשך.
יחסי אוסטרליה וישראל
המקום של ישראל בפוליטיקה האוסטרלית התדרדר מאז החלה המלחמה - בשנה האחרונה ראינו שממשלת הלייבור מוציאה הודעות פחות ופחות מאוזנות, ומגלה פייסנות כלפי הפגנות פרו-פלסטיניות שקורות ברחבי המדינה בשנה האחרונה למרות שבחלקן היו מאוד אלימות. זאת בין היתר מאחר שיש מספר מושבים בפרלמנט (אזורי בחירה) בהם קהילות מוסלמיות משמעותיות. הלייבור חוששים לאבד את המושבים האלה בבחירות הפדרליות של מאי 2025 לטובת מפלגת הירוקים שמאגפת אותם משמאל. לאורך זמן – אם השמרנים יתחזקו בבחירות הם צפויים לחזק את הקשר עם ישראל. במידה והלייבור יקימו ממשלת קואליציה עם הירוקים המדיניות כלפי ישראל צפויה להחמיר.
מעבר להשפעה של תוצאות הבחירות על המדיניות כלפי ישראל יש לקחת בחשבון שאיגודי העובדים הם מאוד חזקים באוסטרליה. הם מסוגלים להשבית נמל, ולוקח זמן עד שהרשויות מתערבות. במהלך השנה האחרונה נרשמו לפחות שני מקרים של שיבושים בפעילות הנמלים סביב אוניות של צים. כמו כן, יש תמיכה מסוימת בתנועת ה-bds במדינה. אם הלקוח בצד הישראלי זו חברה שיש לה פעילות בשטחים או שמופיעה ברשימה השחורה של נציב האו״ם לזכויות אדם – יש פוטנציאל ללחץ מצד ארגוני bds על ספקים בצד האוסטרלי שלא למכור והספקים ימצאו את עצמם בדילמה.
סיכונים גאופוליטיים
פירוט סיכונים
אוסטרליה
סיכונים סביבתיים
האקלים היבשתי והימי של אוסטרליה מתחמם ומתייבש בקצב מהיר יותר מאשר ברוב מדינות הייצוא החקלאי המקבילות. לפי דו"ח State of the Climate 2024 של הלשכה למטאורולוגיה (BoM) ו-CSIRO, הטמפרטורה הממוצעת הארצית כבר גבוהה ב-1.58 °C יחסית לקו הבסיס של השנים 1961–1990, וממשיכה לעלות.
נצפתה ירידה של 20 אחוזים בכמות המשקעים בחודשים אפריל–אוקטובר בדרום-מערב אוסטרליה מאז 1970, וצפויות בצורות ארוכות יותר וגלי חום ימיים תכופים יותר במים הדרומיים והמזרחיים. מגמות אלו מהוות את הבסיס לסיכונים הספציפיים למוצרים המפורטים להלן.