פירוט סיכונים
בולגריה
סיכונים גאופוליטיים
בולגריה, מדינת חוף של הים השחור וחברה מלאה הן בברית נאט"ו והן באיחוד האירופי, ממשיכה לשמש יעד סחר לגיטימי ויציב יחסית עבור ישראל, אך חשופה יותר מרומניה להשפעות גאופוליטיות שליליות – ובעיקר להשפעה הרוסית הגוברת. למרות קשרים טובים בעבר עם ישראל, בשנים האחרונות חלה הרעה מסוימת בגישת בולגריה לישראל, על רקע שינוי עומק בתרבות הפוליטית המקומית והתחזקות גורמים פרו-רוסיים בזירה הפנים-פוליטית.
בולגריה הייתה בעשור הקודם בין המדינות האירופיות הגאות ביותר בקשריהן עם ישראל. השגריר האירופי בישראל בעבר היה בולגרי, וסמלים של קרבה דיפלומטית היו בולטים. אולם כיום ניכרת ירידה בהזדהות זו, בין השאר כתוצאה מהתחזקות השפעת הקרמלין בזירה הציבורית והפוליטית – ישירה ועקיפה. ההשפעה הרוסית אינה מוגבלת למדיניות חוץ: היא שזורה במבנה הכלכלה, בתקשורת המקומית, ובעיקר במערך המפלגתי הבלתי יציב.
יחסי בולגריה וישראל
מאז הבחירות של 2021, בולגריה מצויה במשבר פוליטי מתמשך. ניסיונות חוזרים להקים קואליציות כשלו; מפלגות מתפרקות ונבנות מחדש, וממשלות זמניות קמות ונופלות. הציבור מאבד עניין – שיעורי ההצבעה צונחים, ורק "גרעיני ההצבעה הקשיחים" של המפלגות הוותיקות נוטלים חלק בפוליטיקה. נכון לאפריל 2025, עדיין אין ממשלה יציבה לאחר הבחירות באוקטובר, ומגמת חוסר האמון הדמוקרטי מחריפה.
ֿ
גם כאשר קמה קואליציית מרכז-ימין, היא התקשתה לשרוד. מפת המפלגות מקוטבת באופן חריף: יש ימין קיצוני פרו-רוסי מול ימין קיצוני אנטי-רוסי, גושים שמרניים שחלקם תומכים במערכת הקיימת ואחרים חותרים תחתיה – מה שמונע ייצוב מערכות השלטון. התוצאה היא שיתוק מבני שמשרת בפועל את האינטרסים הרוסיים.
כבעלת גבול עם הים השחור, בולגריה נמצאת בקו החזית הרך של האירועים האזוריים – אם כי בניגוד לרומניה, מעורבותה בפועל נמוכה יותר. היא נהנית מהגנת נאט"ו והצטרפה במרץ 2025 לאזור שנגן יחד עם רומניה, מה שמגביר את ניידות הסחורות והאנשים – אך גם חושף אותה ללחצים מצד אירועים ביטחוניים בזירה הימית ובגבול האוקראיני.
למרות קרבתה הגאוגרפית לאזורי חיכוך עם רוסיה, בולגריה עצמה אינה זירת עימות צבאית פעילה. עם זאת, השפעת הקרמלין ניכרת יותר בבולגריה מאשר ברומניה – גם במישור הפוליטי וגם במידע המוזרם לציבור. מדובר בגורם שמחייב מעקב הדוק ומתמשך על היקף הייצוא, המוניטין הכלכלי, והתפקוד הביורוקרטי של הממשל.
למרות ריבוי אתני מסוים, נושא המיעוטים בבולגריה אינו מהווה כיום מקור מרכזי לאי יציבות. בהשוואה למדינות שכנות כמו הונגריה או צפון מקדוניה, גבולות בולגריה פחות שנויים במחלוקת. המתיחות האתנית שאפיינה את מערב הבלקן בשנות ה-90 איננה דומיננטית כיום, והממשלה מתמודדת בעיקר עם אתגרים פוליטיים ולא עם קונפליקטים אתניים חריפים.
אתגרים ביטחוניים-פוליטיים שעשויים להשפיע על הייצוא מהמדינה בכלל
בעוד שבולגריה ממשיכה להשתייך למערב הגיאו-אסטרטגי (נאט"ו, האיחוד האירופי, שנגן), חוסר היציבות הפוליטית והשפעת הקרמלין מגבירים את הסיכון למערכות האספקה – במיוחד אם יתפתח עימות אזורי רחב יותר.
רמת הסיכון הנצפית
סיכונים סביבתיים
האקלים של בולגריה מתחמם ומתייבש בקצב מהיר מהממוצע האירופי. אסטרטגיית ההסתגלות לשינויי אקלים של ממשלת בולגריה לשנים 2019–2030 (NCAS) חוזה התחממות נוספת של 1.3–1.9°C עד תחילת שנות ה-2050 והעמקה של 15–35% בגירעון המשקעים במהלך חודשי הקיץ (יולי–אוגוסט), לצד עלייה בשכיחות של סופות עזות המאיימות להציף שדות חקלאיים נמוכים.
נתוני מדידה תומכים בתחזיות: על פי שירות המטאורולוגיה וההידרולוגיה הלאומי (NIMH), יולי 2024 היה חם במיוחד עם טמפרטורות אוויר גבוהות ב-2–3°C מהממוצע הרב-שנתי, טמפרטורת קרקע מעל 25°C בעומק 10 ס"מ, וגרעון לחות שפגע בהתפתחות הגידולים ב-13 מתוך 16 מחוזות. אירועי הגשם שהתרחשו היו לעיתים סוערים: עדכון ה-MARS של ה-JRC מ-28 באוקטובר 2024 דיווח על שטפונות באזורים בצפון ובמזרח המדינה לאחר קיץ יבש במיוחד שפגע בפוטנציאל היבול.
תנאים הידרומטאורולוגיים קיצוניים אלו, בשילוב עם תשתיות השקיה מזדקנות ועלויות הולכות ועולות של שאיבת מים, יוצרים תשתית סיכון מובהקת ליבואני תוצרת חקלאית מבולגריה.
ניתוח סיכונים לפי סחורה ומענה מדיניות
תירס
מרבית שדות התירס בבולגריה נמצאים במחוזות המרכז והצפון-מזרח, על קרקעות קלות מסוג צ'רנוזם ולוביזול, דבר ההופך אותם לרגישים אף יותר לבצורת מאשר שדות החיטה. באותו דוח MARS דווח כי יבול התירס לשנת 2024 צפוי להיות נמוך ב-5–8% מהממוצע 2019–2023, כתוצאה מהצטלבות בין גלי חום למחסור במשקעים בתקופות ההפריה ומילוי הגרעין. הסיכון הביוטי עולה אף הוא: בעקבות התרעת חירום של EPPO בנוגע לזחלי עש התירס (Spodoptera frugiperda), נפרסו רשתות מלכודות פרומון ב-28 מחוזות; ריסוס בחומרים מווסתי גדילה הופך לחובה אם נספרים מזיקים מעל לסף. ייבוש תוצרת בשטחי החקלאים – אשר מסובסד מתוקף תוכנית ה-CAP – נועד לצמצם זיהום באפלוטוקסינים לאחר קיץ חם וממושך עם גשמים בסוף העונה, אך גם מעלה את עלויות הייצור. התוצאה היא תנודתיות גבוהה בין שנים פוריות לשנים מקוטעות, כאשר תנאים קיצוניים ומזיקים מתלכדים.
חיטה
חיטה רכה ודורום על קרקע שאינה מושקית מכסות כ-1.2 מיליון דונם במישורים של הדנובה ותרקיה. סכנות עיקריות הן אביבים חמים ויבשים וגלי חום בזמן מילוי הגרעין. לפי בולטן ה-MARS מספטמבר 2024, יבול החיטה הצפוי בבולגריה נמצא "מתחת לממוצע חמש השנים האחרונות", לאחר תקופה של 25 ימים עם גירעון לחות שחל במהלך התארכות הגבעול. אסטרטגיית NCAS מגדירה את החיטה כגידול בעל "רגישות גבוהה" ומכוונת כספי תוכנית ה-CAP 2023–2027 לפיילוטים של השקיה חסכונית, זנים סבילים לחום ויובש וחיישני קרקע במשקים. למרות זאת, מפות בצורת ממשלתיות מראות שבשניים מתוך חמש העונות האחרונות נרשמו הפסדי יבול של ≥20% בקנה מידה מחוזי. לכן, היבוא הישראלי צריך להיערך לתנודתיות שנתית ניכרת בהיצע חיטה מבולגריה, במיוחד בתקופות רצופות של תופעות דמויות אל ניניו.
אורז
בולגריה היא היצרנית הצפונית ביותר באיחוד האירופי של אורז, עם שטח של כ-11,000 דונם של שדות מוצפים בעמקי נהר המריצה והתרקיה העליונה. הגידול נשען כמעט כולו על השקיה משאובה. דו"ח החקלאות של משרד החקלאות לשנת 2023 מציין שימוש של 283 מיליון מ"ק מים מושבים להשקיה ב-116,900 דונם בשנת 2021, כשמחיר המים עלה ב-17% בשנים 2022–2023. זרימות קיץ נמוכות במריצה או הפסקות חשמל מתורגמות ישירות לשטחי גידול שאינם נזרעים, כפי שאירע בשנת 2024. ה-NCAS מזהיר כי חדירה מלוחה הדרגתית לאקוויפרים תצמצם את ההיתכנות בעתות בצורת, אלא אם יתבצעו השקעות מסיביות במאגרים או בהתפלה. לפיכך, יבוא אורז מבולגריה צפוי להישאר נמוך, תנודתי, ותלוי בעונות נדירות בהן זמינים גם מים וגם חשמל במחיר סביר.