פירוט סיכונים
הונגריה
סיכונים גאופוליטיים
יחסי הונגריה וישראל
הונגריה, תחת שלטונו המתמשך של ויקטור אורבן, נחשבת כיום לאחת המדינות האירופיות הפרו-ישראליות ביותר, במיוחד מבחינת יחסי הממשל עם ירושלים. ישראל זוכה ליחס בולט בפוליטיקה הפנימית ההונגרית, והיא נתפסת כשותפה מועדפת – הן ברמה הסמלית והן במסחר הביטחוני והחקלאי. במובן זה, הסחר ההונגרי עם ישראל אינו רק פונקציה כלכלית, אלא גם מגובה בזיקה פוליטית עמוקה.
אתגרים ביטחוניים-פוליטיים שעשויים להשפיע על הייצוא מהמדינה בכלל
על אף המשטר האוטוריטרי שיצר אורבן, המערכת הפוליטית בהונגריה יציבה למדי. האופוזיציה להנהגת אורבן ממשיכה לארגן הפגנות ציבוריות, אך ממקדת את מאמציה בבניית כוח פוליטי לקראת הבחירות הבאות – בתקווה להביא לשינוי דרך הקלפי ולא באמצעות עימות חזיתי.
בניגוד למצב בבולגריה או מולדובה, בהונגריה אין ואקום שלטוני או כשלי ממשלה כרוניים. הדבר מבטיח המשכיות במדיניות כלכלית ולוגיסטית – פרמטרים חשובים לשרשראות ייבוא.
הכלכלה ההונגרית הייתה חלשה במהלך השנים האחרונות, אך כעת מתגלה מגמת שיפור: האינפלציה בירידה, ישנה התאוששות בצמיחה, והתוצר נמצא בעלייה. רמות האבטלה אינן מהוות מכשול לייצוא – מבחינת ישראל, כל עוד קווי הייצור פעילים והמשק מתפקד, אין אינדיקציה לחשש בנוגע להמשך אספקת מוצרים.
הונגריה חברה מלאה הן באיחוד האירופי והן בנאט"ו – אך יחסיה עם שני הגופים טעונים. האיחוד הטיל עליה סנקציות תקציביות עקב חששות בתחום שלטון החוק, והונגריה התעכבה משמעותית באישור הצטרפות שבדיה לנאט"ו, פעולה שנתפשה כאתגור של הקונצנזוס האירופי. עם זאת, אין בכך כדי לאיים על סחר חוץ עם מדינות כמו ישראל, שכן הונגריה אינה מבודדת בפועל והיא ממשיכה להשתלב במערכות הסחר של האיחוד.
אורבן שומר על ערוצי תקשורת פתוחים עם הקרמלין – בשם "שיח השלום", כפי שמציג זאת. הדבר מעורר דאגה בתוך האיחוד אך אינו מתורגם לניתוק מהמערב. חשוב לציין כי הונגריה עשויה להיפתח אף יותר לקשרים עם רוסיה לאור בחירתו למחדש של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. היחסים בין אורבן לטראמפ קרובים, וייתכן שיחזקו מגמה של מדיניות חוץ עצמאית, פחות מתואמת עם בריסל.
סיכונים סביבתיים
שדות החקלאות של הונגריה מתחממים ומתייבשים בקצב מהיר יותר מהממוצע האירופי. האסטרטגיה הלאומית השנייה לשינוי אקלים (NÉS 2) מעריכה כי עד תחילת שנות ה־50 של המאה הנוכחית תחול עלייה נוספת של °C 1.3–1.9 בטמפרטורות, לצד גידול של 15%–35% בגירעון המשקעים בעונת הקיץ (יולי–אוגוסט). המגמה הזו כבר ניכרת בשטח: שירות המטאורולוגיה ההונגרי (OMSZ) הגדיר את קיץ 2024 כקיץ השני החם ביותר שנמדד אי פעם, עם גירעונות לחות קרקע ממושכים שהובילו להכרזות בצורת ארציות.
ניתוחים אגרומטאורולוגיים מהשבוע הראשון של אוגוסט תיארו "הבשלה מאולצת והתייבשות גידולים" באזור המישורים הגדולים, כאשר חסר המשקעים בכמה מחוזות עמד על 100–200 מ״מ פחות מהמינימום הדרוש. השילוב הכרוני של חום קיצוני ובצורת הוא הבסיס המרכזי לסיכונים הייחודיים.
ניתוח סיכונים לפי סחורה ומענה מדיניות
תירס
מדדי עקה תרמית חמורים עוד יותר עבור תירס קיץ. אותו בולטין מ־MARS צפה ירידה של 5%–8% ביבול התירס ההונגרי בשנת 2024 לעומת ממוצע 2019–2023, לאחר שגל חום ביולי קיצר את שלב מילוי הגרעין. לפי ניתוח בצורת של OMSZ מאוגוסט, תועדו סימני הזדקנות מואצת במחוזות המרכזיים, עם פער מצטבר של עד 200 מ"מ בגשמים מאז אפריל.
הלחץ הביוטי עולה גם הוא: אף שעדיין לא התבססה אוכלוסייה מקומית של הזחל הצב מוטת (Fall Armyworm), שירות הגנת הצומח ההונגרי פרש רשתות פיתיון (pheromone traps) בעקבות התרעת חירום של EPPO, ויפעיל תרסיסי רגולציה אם ייחצו ספים אגרונומיים. תוכנית CAP מציעה סיוע ממוקד בהכנסת זנים עמידים לבצורת ומייבשי תבואה בשטח, כדי למנוע הופעת רעלני קרקע (כגון אפלטוקסין) בשנות קציר רטובות אחרי קיץ חם. גם כאן, המסקנה: תנודתיות בין שנים, קושי לנבא עודפים ליצוא, והוצאות נוספות על הגנת הצומח והייבוש.
חיטה
הסיכונים המרכזיים לחגורת החיטה של הונגריה (כמיליון הקטארים) הם בצורת באביב וגלי חום בשלבי המילוי. על פי עדכון ספטמבר 2024 של הבולטין האגרומטאורולוגי של JRC–MARS, התחזיות ליבולים קוצצו בעקבות "טמפרטורות גבוהות במיוחד ומחסור מתמשך בגשמים" שפגעו בהתפתחות הביומסה. הבולטין מיקם את הונגריה יחד עם רומניה ובולגריה באזור שעלול להפסיד עד 24% מהיבול בשנים של בצורת חמורה בשלב התארכות הגבעול.
תכנית המדיניות האגררית של האיחוד (CAP 2023–2027) מקצה 150 מיליון אירו לפרויקטים של השקיה חסרה, זנים עמידים לחום ויובש וחיישני לחות קרקע, אך גם נספח הסיכון של התכנית מזהיר מפני עלייה בשכיחות של ימים מעל 30 מעלות – מגמה שמביאה לתנודתיות ביבול. מבחינת יבואנים: עודפי חיטה מהונגריה צפויים להתנדנד בין שנים חמות ויבשות, ואיכות הגרעינים (כגון אחוז חלבון או משקל ספציפי) עלולה להיפגע כאשר סופות פתע דוחות את מועד הקציר.