בטיחות מזון: פסולת חומרי הדברה ורעלנים טבעיים
כחלק מהמאמץ לעמוד ברגולציות ייצוא, הודו מנהלת ניטור שאריות חומרי הדברה. בדו"ח הציבורי האחרון נבדקו 23,660 דגימות מזון, מתוכן ב-19.1% נמצאו שאריות, וב-2.2% רמות שחרגו מהמגבלות המקומיות. חלקן היו למשלוחים של אורז, חיטה ותירס. כשמדובר במדינות כמו האיחוד האירופי, שם הרגולציה נוקשה יותר, נרשמו דחיות רבות בגבול עבור אורז בסמטי עם שאריות כלורפיריפוס, תיאמתוקסם או טריציקלזול.
רעלני פטריות (כמו אפלאטוקסין B1) מוסיפים נדבך נוסף של סיכון – במיוחד עבור תירס המאוחסן באזורים לחים. FSSAI קבעה גבול של 10 מק"ג/ק"ג, אך באזורים פגיעים, אחסון לא נאות מעלה את הסיכון לחריגות. סביבות מים מזוהמות עשויות להוביל גם לחדירת עופרת וקדמיום, שנמצאו לאחרונה באורז מועשר וקטניות בסבב הפיקוח הלאומי.
מוסדות רגולציה מגיבים: קיים נהלי יצוא מחמירים (למשל, חובת הדברה במתיל ברומיד ביצוא לארה"ב), ואימוץ הדרגתי של תקני Codex/OECD. אף על פי כן, עם עליית החום והאקלים הלא יציב, הפער בין הרגולציה ליישום נותר מקור לדאגה ליבואנים.
תירס: שילוב קטלני של חום ועש נודד
גידול התירס בהודו סובל ממקבץ סיכונים מתמשכים: מצד אחד, התחממות אזורים כמו הדקאן ומישורי הגנגה גורמת לעלייה באובדן מים ובסיכון לאפלאטוקסין; מצד שני, חדירת עש הצבא הנודד הוסיפה מרכיב של איום ביולוגי קבוע. עד כה אושרו שמונה חומרי הדברה והוקם פורטל ניהול הדברה משולבת לתירס.
המדינה מפעילה רשתות ניטור פרומונים ותומכת בתמריצים לביולוגיה יישומית, אך תרחישים מצביעים על כך שלילות חמים וגשמים בלתי צפויים מאריכים את עונות ההתרבות של העש. המשמעות: גם בשנים טובות, צפויות הפתעות שיצמצמו את עודף הייצוא.
רמת הסיכון לסחר עם ישראל היא מאוד נמוכה. היחסים הבילטרליים בין המדינות הם טובים. מבחינת ההסתכלות הגלובלית של הודו, היא נוטה היום יותר לכיוון מדינות המערב. היא לא מתחברת עם ציר בעייתי לישראל. כמו כן, האורז מבוזר על שטחים גדולים, אז רמת הסיכון לייצוא שלו מבחינת איומים בטחוניים היא לא גבוהה. בכל אחד מהפרמטרים האלה רמת הסיכון נמוכה לשנים הקרובות.
רמת הסיכון הנצפית
חיטה: רגישות גוברת לחום אביבי קיצוני
הסיכון המרכזי לחיטת החורף ההודית הוא מה שמכונה "חום סופי" (terminal heat) – התחממות פתאומית בחודשים מרץ–אפריל. באירוע של 2022, ההפסד הארצי עמד על 4.5%, עם פגיעות חמורות בשדות שנזרעו מאוחר. כתוצאה ישירה מכך, הודו הטילה באותה שנה איסור ייצוא חיטה.
התגובה כוללת השקת זנים עמידים לחום, דוגמת HD 3226 ו-HD 3086 , ופרישת תוכנית ביטוח חקלאי בהיקף של כ-1.7 טריליון רופי (כ-20 מיליארד דולר) – המעניקה לחקלאים רשת ביטחון כלכלית. מערכת האזהרות המטאורולוגיות והניסויים לזריעה מוקדמת בצפון-מערב מהווים רכיבי הסתגלות חשובים. עם זאת, בטווח הארוך, התלות באביבים מתונים ובשינוי גנטי מתמשך הופכת את יציבות הייצוא לתלויה בגורמים בלתי ודאיים.
אורז – סיכון כפול של עודף מים והידלדלות תהום
האורז ההודי, שמספק מקור ייצוא מרכזי לישראל, ניצב בין שני קצוות סביבתיים: שטפונות הרסניים במזרח (שדות מבוססי מונסון), והידלדלות מים קריטית בצפון-מערב המושקה – בעיקר במדינות פנג'אב והאריאנה, ליבת האורז הבסמטי. לפי נתוני 2023, 11.2% מהמחוזות המנהליים במדינה מסווגים כ"מנוצלים-יתר" , והמגמות מצביעות על ירידה של 10–30% בזמינות מים עיליים טרום המונסון עד שנת 2047.
מול מציאות זו, מועצת המחקר החקלאי של הודו (ICAR) פיתחה זני אורז עמידים לעקה, כמו CR Dhan 801 ו-802, המסוגלים להתמודד עם גם הצפות וגם בצורת מאוחרת. תוכנית ממשלתית רחבת היקף ("Per Drop More Crop") הצליחה להסב כ-9.5 מיליון הקטר להשקיה בטפטוף או ממטרות , לצד השקעה בתשתיות להחדרת מים לאקוויפרים באזורים הדחופים. אולם, גם עם מאמצים אלה, עונות בצורת ממושכות או מגבלות שאיבה חדשות צפויות להקטין את עודפי הייצוא של אורז מהודו.
ניתוח סיכונים לפי סחורה ומענה מדיניות
יחסי הודו וישראל
למפלגה השלטת בהודו, ה-BJP, יש אהדה רבה לישראל. המפלגה זכתה בבחירות האחרונות ולכן היחסים הבי-לטרלים בין ישראל להודו צפויים להיות יציבים בחמש השנים הקרובות. כמו כן, מדיניות החוץ של הודו עובדת בצורת סילו – היא מנהלת יחסי חוץ מול כל מדינה בנפרד. כלומר גם אם הודו תטפח קשרים בי-לטרלים עם איראן או מדינות אחרות שהן יריבות של ישראל, היא לא תתן לזה להשפיע על מדיניותה כלפי ישראל. כך גם מול הפלסטינים - הודו לא תיענה לקריאה שלהם להפסקת הסחר עם ישראל. הודו לא אוהבת שמתערבים באינטרסים שלה, במיוחד לאור המעמד שלה כמעצמה עולה.
להודו וישראל יש שותפות אסטרטגית של מים בחקלאות: עשרות מרכזי מצוינות ישראלים שפרוסים ברחבי המדינה, נספח חקלאי ונספח מים. טכנולוגיות ישראליות מאפשרות להגדיל את התנובה החקלאית. לכן אין לה אינטרס להפסיק את הייצוא לישראל גם במידה ויופעל עליה לחץ פוליטי.
סיכונים גאופוליטיים
פירוט סיכונים
הודו
סיכונים סביבתיים
החקלאות ההודית ניצבת כיום בפני רצף של סיכונים סביבתיים חוצי גידולים שמאיימים על יציבות הייצוא: התחממות מואצת, הידלדלות מקורות מים, תנודתיות במונסון, שחיקת קרקעות ולחצים ביולוגיים גוברים ממזיקים. על פי שירות המטאורולוגיה ההודי (IMD), גלי חום קיצוניים במרץ 2022 הפחיתו את יבול החיטה הארצי ב-4.5%, ועד 15% בשדות שנזרעו מאוחר. תרחישי ההתחממות לשנת 2047 מצביעים על הכפלה במספר ימי החום החמור (≥ 45 °C) במישורי הגנגה עד שנות ה-30, עם סיכונים מוגברים לפגיעות בחממות אורז, קטניות ודוחן.
לצד החום, חלה הידלדלות מדאיגה במי תהום: מתוך 6,553 מחוזות מוניציפליים ברחבי הודו, 736 סווגו כ"אזורים מנוצלים-יתר" עם שיעור שאיבת מים של 59% מעבר לקצב ההתחדשות. במקביל, המונסון ההודי הפך תנודתי יותר: בשנת 2024 נמדדה כמות גשמים של 122% מהממוצע באזורים גשומים, אך רק 86% במזרח ובצפון מזרח החשופים להצפות, מה שהוביל גם לשיטפונות וגם לבצורת באותה עונה. בעומק הקרקע, 29.77% מהשטח הלאומי כבר עברו דגרדציה – כולל סחיפת קרקע, המלחת שדות והשפלה תזונתית.
שינויים אלו מרחיבים את תחום הפעולה של מזיקים. לדוגמה, עש הצבא הנודד (FAW) שהתגלה לראשונה בקראנטקה בשנת 2018, התפשט תוך שתי עונות לכל מדינות גידול התירס המרכזיות. למרות תקנות הבטיחות הביולוגית ואזהרות ממשלתיות , ממשיכים להתרחש אירועים המובילים להפסדים של מעל 20% ביבול.
הודו מדורגת שלישית בעולם בדיג, עם תפוקה של 16.3 מיליון טון בשנת 2022–2023 – 56% מחקלאות ימית פנים-יבשתית ו-30% מדיג ימי. אך גם מגזר זה עומד מול שלושה איומים מרכזיים: התחממות מים, סופות קשות, ועלייה במחלות דגים.
במים הימיים, נרשמו מאז 2020 שלושה גלי חום ימי בדרגה 4, שהביאו לצפיפות יתר באזורי טמפרטורה מצומצמים ולנדידת להקות. האוקיינוס ההודי מתחמם, ועוצמת הציקלונים במפרץ בנגל עלתה ב-11% בעשור האחרון. זאת לצד אירועים תכופים של חוסר חמצן במונסון לאחרי העונה והרג דגים מקומי.
בחקלאות ימית, טמפרטורות מים של מעל 32 מעלות צלזיוס גורמות להתפרצויות סטרפטוקוקוס ודלקות קרפיון. באזורים מליחים, וירוס הנקודה הלבנה (WSSV) ו-AHPND מובילים לתמותה של 20–70%. הממשלה מימנה תוכניות התאמה בהיקף של ₹20,000 קרור – כולל זנים עמידים לחום, מערכות ביופלוק חסכוניות במים וביטוחים מבוססי "מדדי אקווה".
אף שהתערבויות אלה מפחיתות את הסיכון ליחידת ייצור, הענף כולו חשוף למקרי קצה – בייחוד בשנים חמות עם הפסקות חשמל. חוזי יצוא לישראל צריכים לדרוש תיעוד שאריות תרופות ונתוני טמפרטורת מים בקיץ.