פירוט סיכונים
ליטא
סיכונים גאופוליטיים
גורם שלישי שעשוי להשפיע על הסחר בין המדינות הוא הניסיון של אוסטרליה לגוון את הייצוא מהמדינה. לפחות שלושים אחוז אם לא יותר מהייצוא האוסטרלי מוכוון לשוק הסיני. הממשלה הקודמת התבטאה בצורה מאוד חריפה נגד סין בתקופת הקורונה. זה גרם לסינים בבת אחת לאסור על ייבוא תוצרת חקלאית מאוסטרליה כך שכמה סקטורים ספציפיים נחסמו, ואלה סקטורים שתלויים בייצוא לסין. מאז שלייבור חזרו לשלטון הממשלה מיתנה את ההתבטאויות והייצוא החקלאי לסין חזר בהדרגתיות. בעקבות המשבר למדו האוסטרלים מצד אחד את עוצמת התלות בסין, ומצד שני את הצורך לפתח שווקים חדשים.
אין יתרון מובנה לשוק הישראלי באותו מהלך גיוון, שוק שהוא קטן ומרוחק, אבל לישראל יש מנופים אחרים שיכולים לסייע בפיתוח הסחר: אוסטרליה נותנת עדיפות למדינות קרובות שיש לה אינטרס אסטרטגי בשימור הקשר איתן, בראש ובראשונה אינדונזיה. באוסטרליה יש קהילה אינדונזית גדולה ואוסטרליה מעוניינת מאוד שאינדונזיה תתחיל תהליך הצטרפות ל-oecd. מאחר שישראל היא חברה בארגון היא יכולה להטיל וטו על ההצטרפות. לפני כמה חודשים ה-oecd היה על סף שיגור ההזמנה הראשונית להתחיל את תהליך ההצטרפות, והאוסטרלים הפעילו עלינו מכבש לחצים אדיר שלא נכשיל את שיגור ההזמנה הזה. ישראל ניהלה דיונים בכל הרמות, עם טיעונים לכאן ולכאן, כשמצד אחד יש כאלה שאומרים – עד שאינדונזיה לא מכירה בישראל ומכוננת יחסים דיפלומטים עם ישראל אסור לוותר על המנוף הזה, מצד שני הייתה גישה שאנחנו צריכים לפתוח את הדלת ולהתחיל את התהליך, כאשר ניתן לחסום אותם בהמשך.
יחסי אוסטרליה וישראל
המקום של ישראל בפוליטיקה האוסטרלית התדרדר מאז החלה המלחמה - בשנה האחרונה ראינו שממשלת הלייבור מוציאה הודעות פחות ופחות מאוזנות, ומגלה פייסנות כלפי הפגנות פרו-פלסטיניות שקורות ברחבי המדינה בשנה האחרונה למרות שבחלקן היו מאוד אלימות. זאת בין היתר מאחר שיש מספר מושבים בפרלמנט (אזורי בחירה) בהם קהילות מוסלמיות משמעותיות. הלייבור חוששים לאבד את המושבים האלה בבחירות הפדרליות של מאי 2025 לטובת מפלגת הירוקים שמאגפת אותם משמאל. לאורך זמן – אם השמרנים יתחזקו בבחירות הם צפויים לחזק את הקשר עם ישראל. במידה והלייבור יקימו ממשלת קואליציה עם הירוקים המדיניות כלפי ישראל צפויה להחמיר.
מעבר להשפעה של תוצאות הבחירות על המדיניות כלפי ישראל יש לקחת בחשבון שאיגודי העובדים הם מאוד חזקים באוסטרליה. הם מסוגלים להשבית נמל, ולוקח זמן עד שהרשויות מתערבות. במהלך השנה האחרונה נרשמו לפחות שני מקרים של שיבושים בפעילות הנמלים סביב אוניות של צים. כמו כן, יש תמיכה מסוימת בתנועת ה-bds במדינה. אם הלקוח בצד הישראלי זו חברה שיש לה פעילות בשטחים או שמופיעה ברשימה השחורה של נציב האו״ם לזכויות אדם – יש פוטנציאל ללחץ מצד ארגוני bds על ספקים בצד האוסטרלי שלא למכור והספקים ימצאו את עצמם בדילמה.
אלה, בנוסף לשימוש בנמלים במדינה, משדרים הרתעה כלפי סין ומאפשרים לארה״ב יכולת להקרין עוצמה במרחב. כמו כן, הממשלה חתמה וקידמה רכש צוללות בהנעה גרעינית שמיוצרות בארה״ב, בריטניה, ובסוף התהליך במספנות אוסטרליות. זו עסקת ענק של שלושים שנה שמראה שאוסטרליה מחוברת בצורה הכי עמוקה למטריה הגרעינית האמריקאית גם תחת ממשלת הלייבור, שניסתה להתקרב לסין באופן מוצהר.
אבל כשבוחנים הצבעות באו״ם רואים שאוסטרליה מתרחקת מהקו האמריקאי. זאת גם את התגובה של אוסטרליה למתקפות של החותים בים האדום. ארה״ב ניסתה לבנות קואליציה של מדינות מערביות נגד החותים ולהגן על נתיבי השייט הבינלאומיים. הגנה זו אמורה להיות אינטרס אסטרטגי עליון של אוסטרליה, שתלויה בחופש השייט. אך אוסטרליה לא נענתה לקריאה לשלוח כח ימי – הם שלחו סך הכל מספר יועצים לתמוך במאמץ.
עלייתו של טראמפ לשלטון בארה״ב צפויה להקשות על ההתקרבות של אוסטרליה לסין: אם הסינים יציעו הסכם סחר משודרג, או להציג יוזמה כלכלית חדשה – לאוסטרלים יהיה הרבה יותר קשה להיענות בגלל הלחץ מצד ארה״ב. אבל דווקא בהקשר של ייצוא על חומרי גלם וחומרי מזון – העלאת המכסים על תוצרת אמריקאית בסין הופכת את התוצרת האוסטרלית ליותר אטרקרטיבית.
אתגרים ביטחוניים-פוליטיים שעשויים להשפיע על הייצוא מהמדינה בכלל
קשה לדמיין תרחיש שאוסטרליה תימצא בסיכון בטחוני שמשפיע על הייצוא שלה. זו מדינה שלמעשה אין לה אויבים. זאת למרות האיום הסיני שמתבטא בצורה עקיפה בלבד - אוסטרליה מוצאת את עצמה מצד אחד חוששת מההשפעה הסינית ומצד שני מנסה לשמור על הסחר עמה.
אוסטרליה תלויה בסין בגלל שתי סיבות מרכזיות: ראשית, אוסטרליה סובלת מיוקר מחיה מאוד גבוה עליו שיכול להחמיר בעקבות שיבושים בייבוא מסין ובייצוא לשם. שנית, האוניברסיטאות באוסטרליה תלויות בשכר הלימוד של עשרות אלפי הסטודנטים מסין שלומדים במדינה. ממשלת אוסטרליה לא יכולה להרשות לעצמה שממשלת סין תחזיר את הסטודנטים הביתה, שכן האוניברסיטאות האוסטרליות עשויות לקרוס. לכן חשוב לממשלה לשמור על הקשר הכלכלי עם סין, ועם כלכלות אחרות של מדינות גדולות ועולות במרחב. מדינות ASEAN חשובות במיוחד לאוסטרליה.
לכן אוסטרליה הייתה רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – לסחור יותר עם סין, ולהנות מהמטריה הבטחונית שמספקת לה ארה״ב, בדומה להרבה מדינות שמתמרנות באותם פרמטרים (גם בישראל מצד אחד חוששים מההשפעה הסינית, רוצים את הסחר איתם, כשהאמריקאים בודקים כמה אנחנו חדירים להשפעה סינית בטכנולוגיה ובטחון מידע). כך, ממשלת הלייבור הרבה יותר פתוחה להרחבת הפעילות הכלכלית עם סין ובה בעת היא מאפשרת ואפילו משקיעה בהגדלת הבסיסים האמריקאים בשטחה, הארכת המסלולים בהם, ובהרחבת היקפי התרגילים המשותפים עם הצבא האמריקאי.
למרות המחלוקות הפוליטיות הפנימיות ייצוא האורז לישראל ממשיך בלי בעיה. האוסטרלים רוצים לבזר את השווקים, הם לא רוצים להיות תלויים רק בסין, חשוב להם שיהיו להם שווקים חלופיים. בהתאם להתפתחויות בבחירות באוסטרליה ובמלחמה בישראל עשוי אפילו להיות תרחיש של ירוק בוהק בו נראה התקדמות להסכם סחר חופשי, וגידול בהיקף הייצוא האוסטרלי לישראל. אין מכשול מהותי בפני הסכם כזה, אך הוא אינו נמצא גבוה בסדר העדיפויות של ממשלת אוסטרליה או של ממשלת ישראל.
יש לשים לב ליוצא דופן בהקשר של ייצוא בעלי חיים למאכל: אוסטרליה כבר הודיעה רשמית לישראל שהיא התחילה לעשות פייזינג אאוט של ייצוא העגלים החיים עד 2025. זה קשור למדיניות הפנים אוסטרלית של צער בעלי חיים ולמחאה הפנימית נגד הפרקטיקה.. ההחלטה לעשות פייז-אאוט לא חלה על בקר, אבל המגמה ברורה.
רמת הסיכון הנצפית
סיכונים סביבתיים
מחסור במים מתוקים והמלחה מתקדמת
מחקר משותף של אוניברסיטת ואחנינגן ומכון דלתארס בהולנד מצא ריכוזי כלוריד מעל 250 מ"ג/ליטר במי התהום הרדודים בכ־8 % משטחי החקלאות לאורך חופי ליטא – תוצאה של חדירת מי ים ההולכת ומחריפה עקב עליית פני הים.
התחממות, היפוקסיה ואוטרופיקציה בים הבלטי
שירות קופרניקוס תיעד גל חום ימי בקטגוריה 4 (קיצוני) ביולי 2023, עם חריגות של עד +5.5 °C בים הבלטי. דו"ח HELCOM לשנת 2023 קובע כי "האוטרופיקציה נותרה בעיה מרכזית" ומציין כי אזורי מים חסרי חמצן מכסים כ־30 % מקרקעית הים. חימום מים, עודפי נוטריינטים והיפוקסיה כרונית פוגעים באוכלוסיות הדגים הפלאגיים ומאיימים על גידולים ימאיים בכלובים.
קייצים חמים וממושכים
מדידות השירות ההידרומטאורולוגי של ליטא מראות עלייה של 1.4 °C בטמפרטורת האוויר הממוצעת בקיץ מאז תקופת הייחוס 1991–2020. ספטמבר 2024 היה החם ביותר בתולדות המדידות, עם ממוצע של 16.8 °C – 4 מעלות מעל הנורמה. על פי הדו"ח השקיפות הראשון של ליטא ל-UNFCCC, צפויה עלייה נוספת של 1.3–1.9 °C עד תחילת שנות ה-50, אם לא יחול שינוי מהותי במגמת פליטת גזי חממה. תנאים אלה מקצרים את שלב מילוי הגרעין בדגנים, ופוגעים ברמות החמצן במערכות גידול דגים בכלובים בים הבלטי.
עונת גידול יבשה יותר עם סופות בזק
חזויות אזוריות בסגנון KNMI שמובאות בתוכנית ניהול האקלים הלאומית של ליטא צופות עלייה של 15–35 % בגירעון המשקעים הממוצע בקיץ ועלייה של כ־20 % בעוצמת סופות הגשם החזקות ביותר. בסוף יולי 2024, השירות המטאורולוגי תיעד למעלה מ־80 מ"מ גשם ב־12 שעות במספר תחנות מדידה, מה שגרם להצפות בשטחים חקלאיים נמוכים.
ניתוח סיכונים לפי סחורה
חיזוי יבולי קיץ באותו דוח JRC צפה ירידה של 5–8 % ביבול תירס לגרעינים בליטא ב־2024, עקב עומס חום וגירעון בגשמים בתקופת המילוי. אף שעש הצבא (Spodoptera frugiperda) טרם התבסס, התראת EPPO הובילה לפריסת רשת מלכודות פרומון בכל 12 המחוזות; שירות הגנת הצומח של ליטא מחייב ריסוס בוויסות הורמוני גדילה אם חריגות במלכודות עוברות את הסף האזורי. תמיכות במסגרת CAP כוללות כיום סובסידיות לזנים עמידים ליובש ולמתקני ייבוש מכניים – לצמצום סיכון לאפלטוקסין בעונות רטובות.
תירס
חיטה
כ־700,000 הקטר חיטת קיץ ממוקמים כמעט כולם באזורי גידול ללא השקיה בקרקעות קלות. מחקר חקלאים מ־2024 מצא כי בצורת קשה בשלב התארכות הגבעול הפחיתה את היבול ב־24 % מהממוצע החמש־שנתי, עם נזקים חמורים במיוחד בקרקעות חוליות שלא הצליחו לאגור לחות אביבית. דוח ספטמבר 2024 של JRC MARS התריע על "תנאים יבשים הפוגעים במילוי הגרעין בצפון־מזרח גרמניה וליטא". תוכנית CAP של ליטא מקצה 70 מיליון אירו להשקיה חסרה ולפיתוח קווים עמידים ליובש, אך נספח הסיכון בתוכנית עצמה מודה שהגירעון בלחות קרקע בקיץ יוביל לתנודתיות מוגברת בין שנים.
לליטא אין כלובי ים לסלמון; הגידול מוגבל למדגרות מדינה למטרות השבת דגי פרא בנהר ניימן ושני פיילוטים קטנים של RAS (מערכות חקלאות ימית סגורות) ביבשה. פרויקט SPPwelfare (2024–2026) בוחן שיפורי תזונה וביואבטחה להפחתת תמותה ולחיסכון אנרגטי. לפי דו"ח 2024 על חקלאות ימית סגורה, כל תוספת של מעלה בטמפרטורת הסביבה מעלה את צריכת האנרגיה לקירור בכ־7 אחוזים. עד שיוכח שניתן להפעיל מערכות אלו באמצעות אנרגיה מתחדשת בהיקף מסחרי, ליטא תיוותר מקור שולי לסלמון.
סלמון
הקצאות בקלה והרינג מערבי כבר הוגבלו לאפס או ללכידת לוואי בלבד במסגרת רגולציית מועצת האיחוד האירופי לשנת 2024, בשל כך שהמלאים מוגדרים כבלתי יציבים מבחינה ביולוגית. HELCOM קושרת את קריסת המלאים לשילוב של התחממות, היפוקסיה ואוטרופיקציה. שירות הדיג הלאומי של ליטא מחייב עתה שימוש ביומנים דיגיטליים בזמן אמת וצמצום לכידת לוואי כהתניה לזכאות להחזרי דלק – אמצעים חיוניים להמשך יכולת הייצוא. בתחום בטיחות המזון, דגי שפרוט והרינג שנדוגו בלגונת קורוניאן מחויבים בבדיקות דיוקסינים ו־PCB לפי רגולציית EU 2018/1323.