פירוט סיכונים
הולנד
סיכונים גאופוליטיים
יחסי הולנד וישראל
היחסים טובים בייחוד תחת הממשלה הנוכחית. מבחינת המקום של ישראל בפוליטיקה הפנימית – זה סוג המדינות, כמו בלגיה וצרפת, שישראל חשובה אבל לא. כשמדברים על ישראל זו בעצם דרך בשביל הפוליטיקאים לדבר על הגירה. ישראל היא חלק מהויכוח על הזהות האירופאית, שהופך חשוב יותר במדינות האלה. לכן היחס לישראל קשור יותר לשיח הפנימי על ההגירה המוסלמית לאירופה. ברמת הסחר בין המדינות לא צפוי איום.
אתגרים ביטחוניים-פוליטיים שעשויים להשפיע על הייצוא מהמדינה בכלל
למרות תוצאות הבחירות האחרונות בהן הפך הימין הקיצוני למפלגה הגדולה ביותר והתבטא שיח פוליטי קיצוני, הולנד נותרת מדינה יציבה. מדובר במערכת פוליטית המזכירה את זו של גרמניה או בלגיה – תהליך הרכבת הקואליציה עשוי להיות ממושך, אך בסופו של דבר מושגת ממשלה מתפקדת. גם בהקשר של איומים גאופוליטיים, ובפרט מול רוסיה, הולנד אינה נתפסת כמדינה המצויה באזור סיכון מיידי: גבולותיה אינם מאוימים, והיא שותפה מרכזית הן בנאט"ו והן באיחוד האירופי – עובדה שמחזקת את חוסנה ועמידותה גם מול עימותים חיצוניים.
כאשר דנים במעמדה של הולנד בתחום הסחר, בלתי אפשרי להתעלם מנמל רוטרדם – שער הכניסה והיציאה המרכזי של סחורות לאירופה ומהגדולים בעולם. תשתיות התחב ורה והלוגיסטיקה שסביבו מעניקות להולנד חשיבות גלובלית החורגת מזו של מדינות אחרות בגודל דומה. דווקא בשל עוצמתה הלוגיסטית והמערכתית הזו – הכוללת קישוריות, יעילות תפעולית ויכולת התאוששות מהירה – יש לראות בהולנד מדינה בעלת חסינות גבוהה לשיבושי סחר, ולפיכך לסמן אותה בצבע ירוק.
רמת הסיכון הנצפית
סיכונים סביבתיים
אקלים חם, יבש, אך גם קיצוני בגשמים
תסריטי האקלים הלאומיים KNMI’23 צופים התחממות של 1.2–1.7 °C עד תחילת שנות ה־50, הכפלה במספר ימי הקיץ החמים (> 30 °C), ועלייה של 15–35 % בגירעון המשקעים בעונת הקיץ בכל ארבעת התרחישים. תהליכים אלו כבר מורגשים: דו"ח תוכנית הדלתא 2025 מציין שפל שיא בזרימת הריין בשלוש מתוך חמש הקיצים האחרונים, ומתריע כי מחסור במים עלול לגדול ב־80% עד 2100. החורפים, לעומת זאת, הופכים לגשומים וסוערים יותר, עם סכנת הצפות בפולדרים.
מחסור במים מתוקים, מליחות ושקיעת קרקע
ירידת ספיקת נהרות ועליית פני הים מאפשרות חדירת מי ים עמוק יותר דרך תעלות הדלתא. מחקר משותף של ואחנינגן ודלתארס מ־2024 מיפה רמות כלוריד הגבוהות מ־250 מ"ג/ליטר במי התהום הרדודים ביותר מ־120,000 הקטר של חקלאות חוף, כולל אזורים עם תבואות רגישות. תוכנית הרחבת מאגרי מים מתוקים בעיצומה, אך נציב הדלתא התריע כי היא "מאחרת את יעד העמידות ל־2050".
גלי חום ימיים ועומסי מזהמים
גל החום הימי ביולי–אוגוסט 2023 העלה את טמפרטורת פני הים בצפון האוקיינוס האטלנטי בעד 5.5 °C מעל הממוצע הרב־שנתי, וגרם לאירועי חמצן נמוך בכלובי דגים בקרבת החוף ולחופי צדפות שנפלטו. במקביל, מחקר RIVM מצא ב־2023 כי הדיאטה ההולנדית כוללת פי שלושה יותר PFAS דרך מזון מאשר דרך מי שתייה – כשדגים הם התורם העיקרי. לכן יש לדרוש בדיקות שאריות מחמירות למשלוחים המיועדים לייצוא.
ניתוח סיכונים לפי סחורה ומענה מדיניות
סלמון אטלנטי (מערכות סגורות – RAS)
כלובי ים לסלמון אינם אפשריים בהולנד בגלל טמפרטורות הקיץ הגבוהות. במקום זאת, ההשקעות התמקדו במערכות RAS מבוססות קרקע. בדו"ח 2024 מתועדים שני פרויקטים ראשוניים עם יעד של 6,000–8,000 טון בשנה עד 2028, אך שניהם מציינים עלויות אנרגיה ותקני שפכים מחמירים כ"סיכון קריטי לכדאיות". כל עלייה של מעלה בצום הסביבה מעלה את עלות הקירור בכ־7 %. כל עוד פרויקטים אלו אינם מוכיחים יציבות כלכלית, היקף ההיצע ההולנדי יוותר קטן ותלוי במחירי אנרגיה ורגולציה.
דיג ימי וחקלאות ימית קונבנציונלית
התחממות הים משנה את הרכ ב המינים: מחקר ימי של ואחנינגן מתעד עלייה בתפיסות קלמרי, מולית וגורנרד, מול ירידה בהקצאות בקלה ובמיני קרקע אחרים סבולי קור. לפי ICES, מכסת בקלה בצפון הים הצפוני נותרת מתחת לתפוקה בת קיימא, מה שמקשה כלכלית על הדייג ההולנדי. תוכנית התכנון של הים הצפוני 2030 קושרת הקצאת מכסות לציות ליומנים דיגיטליים ומניעת לוואי. בנוסף, דגים שנאספו באזורים המזוהמים כמו Westerschelde מחויבים בבדיקות PFAS לפני מתן אישור ייצוא.
תירס
תירס תחמיץ – ברובו גידול ללא השקיה על קרקעות חול – ניזוק במיוחד מבצ ורת. אותו מחקר מציין ירידה של 18 % ביבול כאשר הזריעה מלווה בגשמים קיצוניים, ו־24 % כאשר בצורת חורגת מתרחשת בעיצומה של העונה. חדירת עש הצבא מדרום אירופה הביאה את שירות ההגנה על הצומח בהולנד להציב מלכודות פרומון בכל 12 הפרובינציות, תוך הסתמכות על התרעת EPPO. אם הקיץ ימשיך להתחמם, ייתכנו גלי הדבקה עונתיים שידרשו הגברת שימוש בקוטלי חרקים – על חשבון עודפי יצוא.
חיטה
גידולי חיטה חורפית במערב המדינה (זיילנד, פלבולנד, חרונינגן) חשופים לאי־סדירות גוברת בגשמי האביב ולחום גבוה בזמן מילוי הגרעין. מחקר מבוסס לוחות חקלאים מ־2024 מצא כי בצורת קשה בשלב הגידול יכולה להפחית יבול חיטה ב־24 % מהממוצע, בעיקר בקרקעות קלות; השקיה ממוקדת הפחיתה חלק מהנזק. תוכנית CAP ההולנדית מפנה 150 מיליון אירו להשקיה חסרה וטיפוח זנים עמידים ליובש, אך זרימת ריין חלשה מתמשכת תמשיך להגביל את הקצאות ההשקיה.