פירוט סיכונים
רומניה
סיכונים גאופוליטיים
גורם שלישי שעשוי להשפיע על הסחר בין המדינות הוא הניסיון של אוסטרליה לגוון את הייצוא מהמדינה. לפחות שלושים אחוז אם לא יותר מהייצוא האוסטרלי מוכוון לשוק הסיני. הממשלה הקודמת התבטאה בצורה מאוד חריפה נגד סין בתקופת הקורונה. זה גרם לסינים בבת אחת לאסור על ייבוא תוצרת חקלאית מאוסטרליה כך שכמה סקטורים ספציפיים נחסמו, ואלה סקטורים שתלויים בייצוא לסין. מאז שלייבור חזרו לשלטון הממשלה מיתנה את ההתבטאויות והייצוא החקלאי לסין חזר בהדרגתיות. בעקבות המשבר למדו האוסטרלים מצד אחד את עוצמת התלות בסין, ומצד שני את הצורך לפתח שווקים חדשים.
אין יתרון מובנה לשוק הישראלי באותו מהלך גיוון, שוק שהוא קטן ומרוחק, אבל לישראל יש מנופים אחרים שיכולים לסייע בפיתוח הסחר: אוסטרליה נותנת עדיפות למדינות קרובות שיש לה אינטרס אסטרטגי בשימור הקשר איתן, בראש ובראשונה אינדונזיה. באוסטרליה יש קהילה אינדונזית גדולה ואוסטרליה מעוניינת מאוד שאינדונזיה תתחיל תהליך הצטרפות ל-oecd. מאחר שישראל היא חברה בארגון היא יכולה להטיל וטו על ההצטרפות. לפני כמה חודשים ה-oecd היה על סף שיגור ההזמנה הראשונית להתחיל את תהליך ההצטרפות, והאוסטרלים הפעילו עלינו מכבש לחצים אדיר שלא נכשיל את שיגור ההזמנה הזה. ישראל ניהלה דיונים בכל הרמות, עם טיעונים לכאן ולכאן, כשמצד אחד יש כאלה שאומרים – עד שאינדונזיה לא מכירה בישראל ומכוננת יחסים דיפלומטים עם ישראל אסור לוותר על המנוף הזה, מצד שני הייתה גישה שאנחנו צריכים לפתוח את הדלת ולהתחיל את התהליך, כאשר ניתן לחסום אותם בהמשך.
יחסי רומניה וישראל
המקום של ישראל בפוליטיקה האוסטרלית התדרדר מאז החלה המלחמה - בשנה האחרונה ראינו שממשלת הלייבור מוציאה הודעות פחות ופחות מאוזנות, ומגלה פייסנות כלפי הפגנות פרו-פלסטיניות שקורות ברחבי המדינה בשנה האחרונה למרות שבחלקן היו מאוד אלימות. זאת בין היתר מאחר שיש מספר מושבים בפרלמנט (אזורי בחירה) בהם קהילות מוסלמיות משמעותיות. הלייבור חוששים לאבד את המושבים האלה בבחירות הפדרליות של מאי 2025 לטובת מפלגת הירוקים שמאגפת אותם משמאל. לאורך זמן – אם השמרנים יתחזקו בבחירות הם צפויים לחזק את הקשר עם ישראל. במידה והלייבור יקימו ממשלת קואליציה עם הירוקים המדיניות כלפי ישראל צפויה להחמיר.
מעבר להשפעה של תוצאות הבחירות על המדיניות כלפי ישראל יש לקחת בחשבון שאיגודי העובדים הם מאוד חזקים באוסטרליה. הם מסוגלים להשבית נמל, ולוקח זמן עד שהרשויות מתערבות. במהלך השנה האחרונה נרשמו לפחות שני מקרים של שיבושים בפעילות הנמלים סביב אוניות של צים. כמו כן, יש תמיכה מסוימת בתנועת ה-bds במדינה. אם הלקוח בצד הישראלי זו חברה שיש לה פעילות בשטחים או שמופיעה ברשימה השחורה של נציב האו״ם לזכויות אדם – יש פוטנציאל ללחץ מצד ארגוני bds על ספקים בצד האוסטרלי שלא למכור והספקים ימצאו את עצמם בדילמה.
אלה, בנוסף לשימוש בנמלים במדינה, משדרים הרתעה כלפי סין ומאפשרים לארה״ב יכולת להקרין עוצמה במרחב. כמו כן, הממשלה חתמה וקידמה רכש צוללות בהנעה גרעינית שמיוצרות בארה״ב, בריטניה, ובסוף התהליך במספנות אוסטרליות. זו עסקת ענק של שלושים שנה שמראה שאוסטרליה מחוברת בצורה הכי עמוקה למטריה הגרעינית האמריקאית גם תחת ממשלת הלייבור, שניסתה להתקרב לסין באופן מוצהר.
אבל כשבוחנים הצבעות באו״ם רואים שאוסטרליה מתרחקת מהקו האמריקאי. זאת גם את התגובה של אוסטרליה למתקפות של החותים בים האדום. ארה״ב ניסתה לבנות קואליציה של מדינות מערביות נגד החותים ולהגן על נתיבי השייט הבינלאומיים. הגנה זו אמורה להיות אינטרס אסטרטגי עליון של אוסטרליה, שתלויה בחופש השייט. אך אוסטרליה לא נענתה לקריאה לשלוח כח ימי – הם שלחו סך הכל מספר יועצים לתמוך במאמץ.
עלייתו של טראמפ לשלטון בארה״ב צפויה להקשות על ההתקרבות של אוסטרליה לסין: אם הסינים יציעו הסכם סחר משודרג, או להציג יוזמה כלכלית חדשה – לאוסטרלים יהיה הרבה יותר קשה להיענות בגלל הלחץ מצד ארה״ב. אבל דווקא בהקשר של ייצוא על חומרי גלם וחומרי מזון – העלאת המכסים על תוצרת אמריקאית בסין הופכת את התוצרת האוסטרלית ליותר אטרקרטיבית.
אתגרים ביטחוניים-פוליטיים שעשויים להשפיע על הייצוא מהמדינה בכלל
קשה לדמיין תרחיש שאוסטרליה תימצא בסיכון בטחוני שמשפיע על הייצוא שלה. זו מדינה שלמעשה אין לה אויבים. זאת למרות האיום הסיני שמתבטא בצורה עקיפה בלבד - אוסטרליה מוצאת את עצמה מצד אחד חוששת מההשפעה הסינית ומצד שני מנסה לשמור על הסחר עמה.
אוסטרליה תלויה בסין בגלל שתי סיבות מרכזיות: ראשית, אוסטרליה סובלת מיוקר מחיה מאוד גבוה עליו שיכול להחמיר בעקבות שיבושים בייבוא מסין ובייצוא לשם. שנית, האוניברסיטאות באוסטרליה תלויות בשכר הלימוד של עשרות אלפי הסטודנטים מסין שלומדים במדינה. ממשלת אוסטרליה לא יכולה להרשות לעצמה שממשלת סין תחזיר את הסטודנטים הביתה, שכן האוניברסיטאות האוסטרליות עשויות לקרוס. לכן חשוב לממשלה לשמור על הקשר הכלכלי עם סין, ועם כלכלות אחרות של מדינות גדולות ועולות במרחב. מדינות ASEAN חשובות במיוחד לאוסטרליה.
לכן אוסטרליה הייתה רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – לסחור יותר עם סין, ולהנות מהמטריה הבטחונית שמספקת לה ארה״ב, בדומה להרבה מדינות שמתמרנות באותם פרמטרים (גם בישראל מצד אחד חוששים מההשפעה הסינית, רוצים את הסחר איתם, כשהאמריקאים בודקים כמה אנחנו חדירים להשפעה סינית בטכנולוגיה ובטחון מידע). כך, ממשלת הלייבור הרבה יותר פתוחה להרחבת הפעילות הכלכלית עם סין ובה בעת היא מאפשרת ואפילו משקיעה בהגדלת הבסיסים האמריקאים בשטחה, הארכת המסלולים בהם, ובהרחבת היקפי התרגילים המשותפים עם הצבא האמריקאי.
למרות המחלוקות הפוליטיות הפנימיות ייצוא האורז לישראל ממשיך בלי בעיה. האוסטרלים רוצים לבזר את השווקים, הם לא רוצים להיות תלויים רק בסין, חשוב להם שיהיו להם שווקים חלופיים. בהתאם להתפתחויות בבחירות באוסטרליה ובמלחמה בישראל עשוי אפילו להיות תרחיש של ירוק בוהק בו נראה התקדמות להסכם סחר חופשי, וגידול בהיקף הייצוא האוסטרלי לישראל. אין מכשול מהותי בפני הסכם כזה, אך הוא אינו נמצא גבוה בסדר העדיפויות של ממשלת אוסטרליה או של ממשלת ישראל.
יש לשים לב ליוצא דופן בהקשר של ייצוא בעלי חיים למאכל: אוסטרליה כבר הודיעה רשמית לישראל שהיא התחילה לעשות פייזינג אאוט של ייצוא העגלים החיים עד 2025. זה קשור למדיניות הפנים אוסטרלית של צער בעלי חיים ולמחאה הפנימית נגד הפרקטיקה.. ההחלטה לעשות פייז-אאוט לא חלה על בקר, אבל המגמה ברורה.
רמת הסיכון הנצפית
סיכונים סביבתיים
רומניה מתחממת ומתייבשת בקצב מהיר יותר מהממוצע ביבשת אירופה. מדידות מכשיריות של השירות המטאורולוגי הלאומי (ANM) מצביעות על עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס בטמפרטורת האוויר הממוצעת בקיץ ביחס לתקופת הייחוס 1991–2020, כאשר ספטמבר 2024 היה החודש החם ביותר שנמדד אי פעם, עם ממוצע של 16.8 °C – 4 מעלות מעל הנורמה. התחזיות לטווח הארוך באסטרטגיה הלאומית להתאמה לשינויי אקלים לשנים 2022–2030/2050 (SNASC) מצפות לעלייה נוספת של 1.3–1.9 מעלות עד תחילת שנות ה-2050, בצירוף ירידה של 15–35 % בכמות המשקעים ביולי–אוגוסט ועלייה בתדירות גשמי בזק שעלולים להציף שדות נמוכים.
דו"חות אגרו–מטאורולוגיים עונתיים של ANM לשנת הגידול 2023–2024 מאשרים את המגמה: ב-13 מתוך 16 מחוזות (וויבודשיפ) התרחש בצורת חקלאית חמורה שגרמה לפגיעה ביבולים, וטמפרטורת הקרקע בשכבת 10 ס"מ עלתה מעל 23 מעלות ביולי 2024 במספר מדידות.
ההשלכה ההידרולוגית המרכזית היא מחסור מבני במים מתוקים. נתוני ממשלת רומניה מראים כי הביקוש למי השקיה כבר עולה על ההיצע בשפלת הדנובה ובמישור בראגן. באזורים אלו נמדדת מליחות גבוהה (מעל 250 מ"ג כלוריד לליטר) במי תהום רדודים, במיוחד בקרקעות חקלאיות בקרבת החוף. בתגובה, בוקרשט מקדמת תוכנית להרחבת רשת השאיבה הארצית מכיסוי של 1.6 מיליון הקטרים ל-2.2 מיליון הקטרים עד 2027, וכוללת סובסידיות למעבר להשקיה בטפטוף. אף על פי כן, יעד התוכנית לשנת 2025 (בהשראת תוכנית הדלתא ההולנדית) אינו מונע את פגיעותם של גידולים שאינם מושקים לבצורות חוזרות ולשיטפונות פתאומיים.
ניתוח סיכונים לפי סחורה ומענה מדיניות
תירס
הסיכון התרמי עבור תירס גבוה אף יותר. אותו דוח MARS ציין את רומניה כאחת מהמדינות האירופיות שנפגעו קשות ביותר ב-2024, עם תחזית יבול הנמוכה ב-5–8 אחוזים מהממוצע של השנים 2019–2023 בשל חפיפה בין עומס חום קיצוני ומחסור במשקעים בשלב מילוי הגרגר.
גם הלחץ הביוטי גובר. התרעת החירום של EPPO בנוגע לנגיעות בזחל הצבא הנודד (Spodoptera frugiperda) הובילה לפריסת רשת מלכודות פרומון בכל 41 המחוזות, ולחובת ריסוס בחומרים מעכבי גדילה כאשר סף האיום נחצה. בנוסף, מכשירי ייבוש תירס בשטח ממומנים במסגרת תוכנית ה-CAP לשנים 2023–2027, על מנת לצמצם את הסיכון להצטברות אפלטוקסינים בקצירים לחים אחרי קיץ חם. עם זאת, התחממות נוספת – במיוחד בלילות – עלולה להאריך את חלון הרבייה של החרק ולחזק את הסיכון למחלות פטרייתיות. משמעות הדבר עבור ישראל: תנודתיות שנתית גבוהה יותר בהיצע גרעיני ההזנה שמקורם ברומניה.
חיטה
חגורת החיטה של רומניה משתרעת על שטח של כ-2.2 מיליון הקטרים, כמעט כולה בקרקעות גיריות (צ'רנוזם ולוביסול) ללא השקיה. כאשר גלי חום ויובש חופפים לשלבי התארכות הגבעול או מילוי הגרגר, הפגיעות ביבול חמורות. דוח JRC MARS של ספטמבר 2024 הפחית את תחזית היבול הלאומית ל"מתחת לממוצע חמש השנים האחרונות", לאחר 25 ימים רצופים של מחסור בלחות הקרקע. נתוני לוחות חקלאים מצביעים על אובדן יבול של כ-24 % תחת תנאי יובש חמורים באביב.
אסטרטגיית SNASC מגדירה חיטה כגידול בסיכון גבוה, ומפנה משאבי מימון מה-CAP לניסויי השקיה ממוקדת, פיתוח זנים עמידים ליובש, והתקנת גלאים לניטור לחות קרקע. עם זאת, לפי דיווח של רויטרס, הממשלה מגבשת תוכנית ביטוח בצורת חדשה בעקבות אובדן של מיליוני טונות בגלי החום של 2024 – תמרור המצביע על תנודתיות קיצונית ביצוא החיטה של רומניה.
אורז
רומניה היא יצרנית האורז היחידה באיחוד האירופי בעלת אקלים ממוזג צפוני, ומגדלת כ-11,000 הקטרים של אורז מוצף בעמקי הדלתא של הדנובה – בעיקר בבלטה ברייליי. התפוקה תלויה לחלוטין במים: 100% מהשטחים מושקים באמצעות שאיבה מהדנובה. לכן, ירידת מפלס הנהר או הגבלות באספקת חשמל עלולות להביא לאובדן שטחים מיידי. אמנם תוכנית ההרחבה כוללת שיקום תחנות שאיבה ישנות, אך תחזיות האקלים מצפות ליותר שנות שפל בזרימת הדנובה ולהחמרה במליחות מי התהום.
בעקבות הבצורת של 2024, חקלאים העבירו חלק מהשטחים מגידולי אורז אביביים לדגנים סתווים שצורכים פחות מים – תהליך שתועד בתקשורת החקלאית בדצמבר 2024. אלא אם כן יתבצע רפורמה משמעותית באגירת מים או בתמחור מים, יצוא האורז הרומני יישאר מוגבל ולא יציב.