פירוט סיכונים
תאילנד
סיכונים גאופוליטיים
גורם שלישי שעשוי להשפיע על הסחר בין המדינות הוא הניסיון של אוסטרליה לגוון את הייצוא מהמדינה. לפחות שלושים אחוז אם לא יותר מהייצוא האוסטרלי מוכוון לשוק הסיני. הממשלה הקודמת התבטאה בצורה מאוד חריפה נגד סין בתקופת הקורונה. זה גרם לסינים בבת אחת לאסור על ייבוא תוצרת חקלאית מאוסטרליה כך שכמה סקטורים ספציפיים נחסמו, ואלה סקטורים שתלויים בייצוא לסין. מאז שלייבור חזרו לשלטון הממשלה מיתנה את ההתבטאויות והייצוא החקלאי לסין חזר בהדרגתיות. בעקבות המשבר למדו האוסטרלים מצד אחד את עוצמת התלות בסין, ומצד שני את הצורך לפתח שווקים חדשים.
אין יתרון מובנה לשוק הישראלי באותו מהלך גיוון, שוק שהוא קטן ומרוחק, אבל לישראל יש מנופים אחרים שיכולים לסייע בפיתוח הסחר: אוסטרליה נותנת עדיפות למדינות קרובות שיש לה אינטרס אסטרטגי בשימור הקשר איתן, בראש ובראשונה אינדונזיה. באוסטרליה יש קהילה אינדונזית גדולה ואוסטרליה מעוניינת מאוד שאינדונזיה תתחיל תהליך הצטרפות ל-oecd. מאחר שישראל היא חברה בארגון היא יכולה להטיל וטו על ההצטרפות. לפני כמה חודשים ה-oecd היה על סף שיגור ההזמנה הראשונית להתחיל את תהליך ההצטרפות, והאוסטרלים הפעילו עלינו מכבש לחצים אדיר שלא נכשיל את שיגור ההזמנה הזה. ישראל ניהלה דיונים בכל הרמות, עם טיעונים לכאן ולכאן, כשמצד אחד יש כאלה שאומרים – עד שאינדונזיה לא מכירה בישראל ומכוננת יחסים דיפלומטים עם ישראל אסור לוותר על המנוף הזה, מצד שני הייתה גישה שאנחנו צריכים לפתוח את הדלת ולהתחיל את התהליך, כאשר ניתן לחסום אותם בהמשך.
יחסי אוסטרליה וישראל
המקום של ישראל בפוליטיקה האוסטרלית התדרדר מאז החלה המלחמה - בשנה האחרונה ראינו שממשלת הלייבור מוציאה הודעות פחות ופחות מאוזנות, ומגלה פייסנות כלפי הפגנות פרו-פלסטיניות שקורות ברחבי המדינה בשנה האחרונה למרות שבחלקן היו מאוד אלימות. זאת בין היתר מאחר שיש מספר מושבים בפרלמנט (אזורי בחירה) בהם קהילות מוסלמיות משמעותיות. הלייבור חוששים לאבד את המושבים האלה בבחירות הפדרליות של מאי 2025 לטובת מפלגת הירוקים שמאגפת אותם משמאל. לאורך זמן – אם השמרנים יתחזקו בבחירות הם צפויים לחזק את הקשר עם ישראל. במידה והלייבור יקימו ממשלת קואליציה עם הירוקים המדיניות כלפי ישראל צפויה להחמיר.
מעבר להשפעה של תוצאות הבחירות על המדיניות כלפי ישראל יש לקחת בחשבון שאיגודי העובדים הם מאוד חזקים באוסטרליה. הם מסוגלים להשבית נמל, ולוקח זמן עד שהרשויות מתערבות. במהלך השנה האחרונה נרשמו לפחות שני מקרים של שיבושים בפעילות הנמלים סביב אוניות של צים. כמו כן, יש תמיכה מסוימת בתנועת ה-bds במדינה. אם הלקוח בצד הישראלי זו חברה שיש לה פעילות בשטחים או שמופיעה ברשימה השחורה של נציב האו״ם לזכויות אדם – יש פוטנציאל ללחץ מצד ארגוני bds על ספקים בצד האוסטרלי שלא למכור והספקים ימצאו את עצמם בדילמה.
אלה, בנוסף לשימוש בנמלים במדינה, משדרים הרתעה כלפי סין ומאפשרים לארה״ב יכולת להקרין עוצמה במרחב. כמו כן, הממשלה חתמה וקידמה רכש צוללות בהנעה גרעינית שמיוצרות בארה״ב, בריטניה, ובסוף התהליך במספנות אוסטרליות. זו עסקת ענק של שלושים שנה שמראה שאוסטרליה מחוברת בצורה הכי עמוקה למטריה הגרעינית האמריקאית גם תחת ממשלת הלייבור, שניסתה להתקרב לסין באופן מוצהר.
אבל כשבוחנים הצבעות באו״ם רואים שאוסטרליה מתרחקת מהקו האמריקאי. זאת גם את התגובה של אוסטרליה למתקפות של החותים בים האדום. ארה״ב ניסתה לבנות קואליציה של מדינות מערביות נגד החותים ולהגן על נתיבי השייט הבינלאומיים. הגנה זו אמורה להיות אינטרס אסטרטגי עליון של אוסטרליה, שתלויה בחופש השייט. אך אוסטרליה לא נענתה לקריאה לשלוח כח ימי – הם שלחו סך הכל מספר יועצים לתמוך במאמץ.
עלייתו של טראמפ לשלטון בארה״ב צפויה להקשות על ההתקרבות של אוסטרליה לסין: אם הסינים יציעו הסכם סחר משודרג, או להציג יוזמה כלכלית חדשה – לאוסטרלים יהיה הרבה יותר קשה להיענות בגלל הלחץ מצד ארה״ב. אבל דווקא בהקשר של ייצוא על חומרי גלם וחומרי מזון – העלאת המכסים על תוצרת אמריקאית בסין הופכת את התוצרת האוסטרלית ליותר אטרקרטיבית.
אתגרים ביטחוניים-פוליטיים שעשויים להשפיע על הייצוא מהמדינה בכלל
קשה לדמיין תרחיש שאוסטרליה תימצא בסיכון בטחוני שמשפיע על הייצוא שלה. זו מדינה שלמעשה אין לה אויבים. זאת למרות האיום הסיני שמתבטא בצורה עקיפה בלבד - אוסטרליה מוצאת את עצמה מצד אחד חוששת מההשפעה הסינית ומצד שני מנסה לשמור על הסחר עמה.
אוסטרליה תלויה בסין בגלל שתי סיבות מרכזיות: ראשית, אוסטרליה סובלת מיוקר מחיה מאוד גבוה עליו שיכול להחמיר בעקבות שיבושים בייבוא מסין ובייצוא לשם. שנית, האוניברסיטאות באוסטרליה תלויות בשכר הלימוד של עשרות אלפי הסטודנטים מסין שלומדים במדינה. ממשלת אוסטרליה לא יכולה להרשות לעצמה שממשלת סין תחזיר את הסטודנטים הביתה, שכן האוניברסיטאות האוסטרליות עשויות לקרוס. לכן חשוב לממשלה לשמור על הקשר הכלכלי עם סין, ועם כלכלות אחרות של מדינות גדולות ועולות במרחב. מדינות ASEAN חשובות במיוחד לאוסטרליה.
לכן אוסטרליה הייתה רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – לסחור יותר עם סין, ולהנות מהמטריה הבטחונית שמספקת לה ארה״ב, בדומה להרבה מדינות שמתמרנות באותם פרמטרים (גם בישראל מצד אחד חוששים מההשפעה הסינית, רוצים את הסחר איתם, כשהאמריקאים בודקים כמה אנחנו חדירים להשפעה סינית בטכנולוגיה ובטחון מידע). כך, ממשלת הלייבור הרבה יותר פתוחה להרחבת הפעילות הכלכלית עם סין ובה בעת היא מאפשרת ואפילו משקיעה בהגדלת הבסיסים האמריקאים בשטחה, הארכת המסלולים בהם, ובהרחבת היקפי התרגילים המשותפים עם הצבא האמריקאי.
למרות המחלוקות הפוליטיות הפנימיות ייצוא האורז לישראל ממשיך בלי בעיה. האוסטרלים רוצים לבזר את השווקים, הם לא רוצים להיות תלויים רק בסין, חשוב להם שיהיו להם שווקים חלופיים. בהתאם להתפתחויות בבחירות באוסטרליה ובמלחמה בישראל עשוי אפילו להיות תרחיש של ירוק בוהק בו נראה התקדמות להסכם סחר חופשי, וגידול בהיקף הייצוא האוסטרלי לישראל. אין מכשול מהותי בפני הסכם כזה, אך הוא אינו נמצא גבוה בסדר העדיפויות של ממשלת אוסטרליה או של ממשלת ישראל.
יש לשים לב ליוצא דופן בהקשר של ייצוא בעלי חיים למאכל: אוסטרליה כבר הודיעה רשמית לישראל שהיא התחילה לעשות פייזינג אאוט של ייצוא העגלים החיים עד 2025. זה קשור למדיניות הפנים אוסטרלית של צער בעלי חיים ולמחאה הפנימית נגד הפרקטיקה.. ההחלטה לעשות פייז-אאוט לא חלה על בקר, אבל המגמה ברורה.
רמת הסיכון הנצפית
סיכונים סביבתיים
תוכנית ההסתגלות הלאומית של תאילנד לשנת 2024 מסווגת את המישורים הנרחבים במרכז ובצפון־מזרח המדינה כאזורי סיכון "גבוה מאוד" לחקלאות, בשל קצב התחממות של 0.25 מעלות לעשור. התרחישים מצביעים על הכפלה במספר ימי החום הקשה (> 40 °C) לפני שנת 2040, ועל שינוי דפוסי הגשמים בעונה הרטובה: 20% יותר גשם נופל בפרקי זמן קצרים, בעוד שפרקי היובש מתארכים. דפוס זה מעמיס על מערכות השקיה לאורז ובריכות גידול דגים כאחד.
חסמי מים כבר מורגשים בשטח. דו"ח שבועי של רשות ההשקיה המלכותית (14–20 באפריל 2025) הראה שרק 58% מהמים באגני צ'או פרייה זמינים לשימוש, לעומת 78% באותה תקופה אשתקד. התראות בצורת הופצו ב־22 אזורי גידול אורז, ונטיעת תירס בעונה היבשה נאסרה בארבעה מחוזות. עדכון של משרד החקלאות האמריקאי (USDA) קשר ישירות את הירידה של 5% בשטחי האורז בעונת 2023/24 למגבלות המים הללו.
הלחץ הביולוגי מהאקלים מתגבר. לפי משרד החקלאות התאילנדי, עש הצבא הנודד (FAW) מופיע בגידולי תירס תוך 12 יום מהנביטה בעונות חמות, ורשתות פרומון תלת־שכבתיות הפכו לחובה ב־24 מחוזות. בחקלאות ימית, מגיפות AHPND בבריכות שרימפס הובילו לאובדן של עד 30% מהיבול בעונות 2023–24; טיפול חדש המבוסס על בקטריופאגים הפחית את התמותה ב־40% בניסויי שדה.
ניתוח סיכונים לפי סחורה ומענה מדיניות
תירס: דחק אקלימי ואיומי איכות
רצועת גידול התירס בצפון־מזרח (רמת קורת) חווה שילוב לא פשוט: הקיץ מתחמם ומקצר את שלב מילוי הגרעין, והמונסון נעשה בלתי צפוי, דבר שמעכב זריעה. תחזיות ל־2040 מצביעות על עלייה של 30% בשבועות בצורת קיצונית. צמחים לחוצים מזמינים מזיקים: ה-FAW נחשב כעת לאנדמי, וההנחיות כוללות ניטור מוקדם, הדברה ביולוגית מבוססת Beauveria, וריסוס מבוקר באמאמקטין.
בלמ"ס איכות, עונות קציר לחות הובילו לאזהרות על אפלאטוקסין. משרד החקלאות משיק מייבשים חקלאיים עם דגימת Codex כדי לעמוד במגבלת 10 מק"ג/ק"ג של האיחוד האירופי. הצלחת ההתמודדות תלויה בפריסה רחבה של זנים עמידים לבצורת וייבוש אמין ברמת הכפר.
אורז: מחסור במים מול סיכוני הצפות
רוב יצוא האורז מתאילנד מגיע מהמישורים המושקים על ידי תעלות הצ'או פרייה ומאה קלונג, אזורים הרגישים גם לבצורת וגם לשיטפונות. בשנת 2023/24 הופחתו הקצאות ההשקיה בעונת היובש ב־20%, והרשויות קראו לחקלאים להימנע מגידול שני. התוצאה: ירידה של 5% בתפוקת האורז המולבן הארצית.
מהצד השני, מודלים מבוססי טבע מעריכים כי התגברות גשמי ספטמבר עשויה להגדיל את הסיכון לשיטפונות באגן התחתון ב־15% לעשור. התאמות מתקדמות: הזן RD 79, עמיד למליחות של 5 dS/m, נותן תפוקה של 4.2 טון/הקטר , ושיטת השקיה לסירוגין (AWD) יושמה כבר בכ־850,000 הקטר. אך סדרת שנות אל־ניניו עלולה לצמצם עודפי יצוא, ולפיכך ישראל צריכה לשקול החזקת מלאים או גיוון מקורות באסיה.
דגים: דיג ימי וכלובי חוף
יצוא הדגים התאילנדי נחלק בין דיג טונה ימי לחקלאות ימית של שרימפס ואמנון. ההתחממות במזרח האוקיינוס ההודי דוחפת את הטונה דרום־מערבה. החלטה 21/01 של IOTC מחייבת את תאילנד לקצץ 7% בתפיסות Yellowfin מול 2014, אך דו"ח מדעי מ־2024 המליץ על קיצוץ של 30% בכל האגן כדי למנוע קריסת המלאי.
תוכנית ניהול הדיג הימי (2020–2022) כוללת יומנים אלקטרוניים, ניטור בזמן אמת ועמידה בדרישות עקיבות של האיחוד האירופי. בחקלאות ימית, התפרצויות AHPND בבריכות חמות (> 32 °C) נפוצות יותר; טיפול המבוסס על בקטריופאגים הוריד את התמותה מ־47% ל־28% בניסויי שדה ב־2024.
טיוטת מפת הדרכים לחקלאות ימית חכמה לאקלים שואפת להסב 15% מהשטחים למערכות סחרור ביופלוק עד 2030, עם תמיכה במערכות אוורור לחוות רגישות. הצלחת האימוץ תקבע אם תאילנד תוכל לשמר את חלקה ביצוא שרימפס ואמנון קפואים לישראל, במציאות חמה ורווית פתוגנים.